משל הנהר והסלע

היה היה נהר שזרם במורד ההר, בטוח בדרכו אל הים.

יום אחד פגש סלע גדול שחסם את מעברו. הנהר דחף בכל כוחו, שוב ושוב, מנסה לפלס דרך ישר דרכו. המים גאו, התקצפו, התישו את עצמם מול מה שלא זז.

עברו עונות. הנהר, עייף מהמאבק, הפסיק לדחוף. הוא פשוט המשיך לזרום - סביב הסלע, מתחתיו, דרך כל סדק קטן שנפתח בדרכו.

הוא לא ויתר על הים. הוא רק הפסיק להתעקש על מסלול אחד יחיד.

השנים חלפו, והמים שינו את צורתו של הסלע לאט לאט, בלי מאבק - רק בנוכחות מתמדת וסבלנית.

לפעמים הדרך קדימה היא לא לדחוף חזק יותר, אלא למצוא את הזרימה שכבר קיימת מסביב למה שנראה בלתי אפשרי לזוז.